שנים שלא הבנתי איך אפשר לעשות את זה מבחירה,
לקום מוקדם בבוקר לחדר כושר או לצאת בערב חורף גשום אחרי שהילדים נרדמים לריצה סביב השכונה.
פשוט לא הבנתי איך?
שנים שחיפשתי כל מיני תחומי ספורט וריקוד וחיכיתי לאיזשהו ניצוץ שיבוא, אבל הוא לא הופיע.
הצלחתי לדמיין את עצמי מפעילה את שרירי הגוף, נמתחת, נושמת.
אבל בפועל כשהגעתי לשיעור פשוט סבלתי וחיכיתי שהשיעור ייגמר.
לאחרונה התחלתי להבין שהגיל לא לטובתי, שעם כל הגנטיקה שקיבלתי מהצד של אבא שלי, גם אני, אם לא אזיז את עצמי אראה בסוף כמו שחששתי כל השנים, עוד כשהייתי נערה וניסיתי לדמיין את עצמי כאמא.
אז התחלתי לחקור ולחפש.
הבנתי שלכל אחד יש טמפרמנט משלו, קווי אופי ומזג ובטוח מסתתר לכל אחד איזשהו ספורט שמותאם בדיוק עבורו.
הלכתי לאין ספור שעורי ניסיון בכל ז'אנר ספורטיבי אפשרי, אך ברגע שמצאתי את עצמי מסתכלת על השעון באמצע השיעור,
הבנתי שזה לא עושה לי את זה.
כעוקבת אדוקה ברשת אחר אושיות אופנה, נחשפתי לסגנון החיים של אחרות, גיליתי שכולן עושות איזושהי פעילות גופנית
(ומצלמות את זה מאוד פוטוגני לסטורי שלהן).
הבנתי שגם אני צריכה לחפש לי ענף ספורטיבי שארגיש בו מספיק מדויק לאיך שאני רואה את עצמי בו.
ובאמת, לפני שמונה חודשים הגעתי במקרה לסטודיו פילאטיס מכשירים בראש פינה.
כבר בשיעור הראשון עשיתי וי על כמה דברים שהיו חשובים לי בחיפוש.
נשימה, דיוק, אלגנטיות וסוליסטיות.
אהבתי את זה שבמהלך השיעור כל אחת מתאמנת ומדייקת לעצמה את התרגיל בלי תשומת לב למה שקורה בחלל הסטודיו.
פילאטיס מכשירים נתן לי תחושה אלגנטית והתאהבתי בו מיד.
מה שאני אומרת,
אל תהססו לחפש,
ואל תתפשרו על משהו שהוא לא מספיק מדויק עבורכם.
כי הדרך להתאהבות היא לפעמים ארוכה ובטוח שאישית.
אני מצאתי ®
ומצאתי גם שיר אופטימי על ראשוניות וכמיהה ....
ומה שמיוחד בו הוא הביצוע האגדי של רוני אלטר לשיר של Cat Stevens
.......
Mine is the sunlight
Mine is the morning
Born of the one light Eden saw play
Praise with elation, praise ev'ry morning
God's recreation of the new day
Morning has broken like the first morning
......