מה אעשה כשאהיה גדולה? גיל 40

מצאתי את עצמי מתכוננת לגיל 40, עצרתי הכל והתחלתי לשאול שאלות.

אז זה מה שאני עושה בחיים? זה מספק אותי? ככה אני רוצה לממש את הפוטנציאל שלי במחצית השנייה של חיי?

עצרתי הכל.

החלטתי שאני לוקחת חופש יזום, חופש כזה שעושים בו רק דברים שיזינו אותי ויגרמו לי להנאה ולהעצמה.

אני לא אהיה קורבן של משבר אמצע החיים, אני אקח לי את הצומת הזאת בשתי הידיים, אחבק אותה בהכלה ואוציא ממנה את המקסימום.

אני לא מרגישה שלהחלטה הזאת נדרש ממני משהו שהוא ייחודי רק לאנשים כמוני, רק קצת תעוזה.

אז עזבתי את העבודה בחיבוקים חמים והבטחות שאקפוץ לשתות קפה, ופיניתי לי את הבקרים מכל הסח דעת של שגרה.

סיגלתי לעצמי רשימה יומית של TO DO (הרי בכל זאת האדמיניסטרציה היא בדמי)

והתחלתי לסגור פינות קטנות וביורוקרטיות של דברים שהזנחתי כבר שנים.

זה דיי נעשה במטרה להוריד ממני את כל הדברים שהתרוצצו לי בראש כבר המון זמן בתחושה שאני לא מספיקה לעשות אותם.

רציתי גם להשקיט לעצמי את הראש כדי שההחלטות שאצטרך לקבל בחופש שלי לא יוסחו מתוך הרציונל,

אלא באמת מתוך הבטן האינטואיטיבית המאוד עמוקה שלי.

אז עצרתי הכל, והתחלתי מחדש את המסע שלי.

מבטיחה לעדכן אתכם פה על כל תובנה שתצוץ לי במהלך הדרך הזאת.

שלכם,

דידי